בבית כללי יש כמה פינות ישיבה, והמרכז הוא בילוי הזמן בערב, מול המרקע. בבית חרדי אין דבר כזה, ולכן בדרך כלל אין יותר מפינת ישיבה אחת. למעשה – ישנם בתים של הדור הקודם בהם אין בכלל ספות. מתי יש זמן לשבת עליהן?
המרכז בבית החרדי הוא שולחן השבת, וכל הסלון מעוצב ובנוי סביבו, ועם דגש על אפשרות לפתוח ולארח מספר רב של אורחים. זו עוד דרך עבורנו לזכור את יום השבת לקדשו….
למעשה, ניתן לשמור על כשרות גם עם כיור אחד, ובלבד שישנה מערכת כלים ותנורים כפולה, לחלבי ולבשרי.
אבל זה פשוט לא נח, אי אפשר לשטוף כלים במים חמים, וצריך לאחוז ראש כל הזמן.
לכן בכל בית חרדי נראה מערכת כפולה של כיורים, אזור יבוש כלים, ואזור עבודה נפרד.
זה כבר הידור של נוחות, אבל ממש מומלץ למי שעושה פסח בבית באופן קבוע.
זה לא חייב להיות ממש אזור במטבח שמיועד רק לפסח, אלא אפשר גם יציאת גז במרפסת, שם אפשר לחבר כבר אחרי פורים תנור + כיריים גז, ולהתחיל את ההכנות לפסח כשהבית רק התחיל את הניקיונות…
את זה כל מתווך יודע לומר ללקוחותיו הדתיים: יש מרפסת שאין מעליה שום חציצה בינה לכיפת השמים.
למעשה – זה הידור של נוחות. אפשר בלי, ופשוט בונים סוכה בחצר, בגג או יחד עם השכנים. אני מכירה בניין יוקרתי ברחביה, שחברת הניהול שלו בונה עבור כלל הדיירים סוכה בחניית הבניין.
אבל היום זה מקובל, בגלל הנוחות, ולכן נראה מגדלים בני 17 קומות בירושלים מוצאים פתרונות אדריכליים יצירתיים מאוד, איך לוודא שלכל דירה תהיה מרפסת סוכה. זה לא נח מאוד, כי החלק שנשאר כשר לסוכה הוא ממש המינימום ההלכתי, אבל העיקר שאבא לא צריך לצאת עם פיג'מה מהבית…
מיטה יהודית – כולם יודעים, כל חוג וההנהגה שלו.
מה שיודע מי שלומד הלכה באופן מסודר – זה כיוון המיטות. המיטות צריכות להיות בין הצפון לדרום, דהיינו – ראש המיטה פונה לאחד מהכיוונים הללו (לפרטים מדויקים אפשר לעיין בשולחן ערוך אורח חיים סימן ד').
שני הדברים הללו דורשים חשיבה מראש, כדי לסדר את מבנה החדר, מיקום ארון הבגדים וכמובן מנורות הלילה, שקע החשמל והשידה במקום נוח.
הידור נאה, ובמיוחד למי שמקפיד לא ליטול ידיים בחדר השירותים, ועוד יותר אם זה בתוך ד' אמות, למי שהתעורר מהשינה.
למארחים שבינינו – שבונים פינת נטילת ידיים בסלון. זה מוסיף הרבה יופי, וכמובן צריך לקחת בחשבון כיור גדול מספיק לנטילה ומקום למגבות, אחרת טיפות המים יגיעו מהר לכל האזור, יחד עם סימני רגליים.
למעשה – תמיד יש כיורים במטבח, וקערות לשים ליד המיטה, כך שאפשר להסתדר בלי.
לוח חשמל עם הכנה מראש לתאורה באזור הציבורי של הבית, לשירותים, וגם למיזוג, הנשלטים על ידי מספר שעוני שבת.
אמנם לפני שני דורות זה היה נראה מוזר שמכשיר כבה באמצע שבת, אבל צריך לזכור שלפני שלושה דורות היה נראה מוזר שיש בכלל תאורת חשמל…
זה נוח מאוד, חוסך כמובן בהוצאות החשמל, ומסייע "לחתוך" סעודות שבת ליליות שלא נגמרות…
למעשה – למכשירי חשמל אפשר לקנות שעון שבת יחיד המתלבש על התקע, ולתאורה הכללית – אפשר להשאיר כל השבת.
בכל בית, הוויטרינה משמשת להצגת חפצים שאנו גאים בהם, אם אלה תמונות משפחתיות או חפצים יקרים.
לכן, בבית חרדי היא תהיה מלאה בחנוכיות, גביעים, כלים לאתרוג ולמגילת אסתר, ברכונים מהודרים, וגם – ממש לא מעט – תמונות משפחתיות.
בצמוד לוויטרינה נמצא ספרייה מלאה. ככל שבעל הבית תלמיד חכם יותר, או שואף להיות תלמיד חכם – הספרייה תהיה מלאה יותר. הרבה מעבר לספרי בסיס – חומשים, תלמוד בבלי, שולחן ערוך, משניות.
כשמתכננים את הספרייה, כדאי לקחת בחשבון אפשרות שינוי גובה המדפים, ואם לא – לחשב מראש את ההבדלים בגובה בין ספר למשנהו.
כיוון שנרות ואש דולקת מהווים סכנה, צריך להדליק אותם על משטח שאינו דליק.
ישראל קדושים הם, וגם כאן, נשות ישראל משקיעות כדי שפינת ההדלקה תהיה נאה כמה שיותר. שילוב של זכוכית, כסף, והרגשה טהורה של שבת, בין אם זה מקם ההדלקה משולב בוויטרינה, נמצא על שידה בסלון, או על מגש כסף במטבח.
בית חרדי מותאם בדרך כלל לילדים. חפצי נוי ודברים שבירים במינון מצומצם, ומחוץ להישג יד הילדים. ספות שאין צורך להתעלף אם מגלים שהילדים קפצו עליהם.
גם אם הילדים כבר בגרו, יש פי כמה נכדים…
מול הפתח משאירים אמה על אמה טיח ללא סיד, זכר לחורבן.
ראיתי עיצובים שהוסיפו לזה אורות, אבל לדעתי הוספת המילים "אם אשכחך ירושלים" מספיקה, זה גם מסביר את העניין למי שלא מכיר את ההלכה הזו ומתבייש לשאול, אבל יותר מזה, לדעתי, זה כבר לעשות יופי מדבר שלא אמור להיות יפה, אלא דווקא דבר חרב, זכר לחורבן…
זה דבר שלא בהכרח רואים על הבית עצמו, אלא יותר על בעלי הבית.
אם בכנסים מקצועיים אני יכולה לשמוע אדריכליות שמדברות על הלקוחות שרוצים "להוציא את העיניים" לשכנים, לחברים ולמשפחה. או "לעשות משהו ברמה שהשכנה לא תוכל לעשות", אצל לקוח חרדי לעולם לא אשמע מטרה כזו, ולהיפך – חוששים מעין הרע.
ראיתי כבר כמה בתי יוקרה חרדים, שמוחבאים בתוך בניינים פשוטים בשכונות מוזנחות. הפאר ניכר רק בתוך הבית, וכלום מבחוץ. במקרה אחד – בית שתקציב השיפוץ שלו הוא 3 מיליון ₪, נמצא בקומה שלישית (כולל רביעית וחמישית…), בבניין ללא מעלית.
הרי כל העניין של בית נאה ומתוכנן טוב – זה כדי שיהיה לנו נח, וקל יותר לבצע את מטרת חיינו, ואם עד כה השכן שמח בחלקו, לא נרוויח כלום מלהרוס לו את זה.
שיפוץ מורכב מהרבה פרטים וגורמים,
ולפעמים קשה לדלות מתוך ים המידע פרטים רלוונטים לשיפוץ שלכם.
לכן הפקתי מדריך מקצועי וממוקד, המפשט את תהליך השיפוץ בשפה קלה וברורה
כדי שתוכלו להגיע לשיפוץ עם ידע רלוונטי שיכול לחסוך לכם זמן, כסף וכאב ראש מיותר.
